היום הדוק כתב שהאמונה של הלייקרס שהם קונטנדרים הופכת אותם ל-ASS.
בערב ראש השנה, כתב אבי בפוסט הפריוויו לעונה של הלייקרס שהוא נותן להם 80% סיכוי להתפרק העונה ולא להעפיל לפלייאוף.
כמה ימים קודם לכן, אשך טמיר המקורי הציב את הליקרס ברשימת הקבוצות שיתרסקו בעונה הקרובה.
אנחנו בעיצומן של עשרת ימי תשובה, אז אני לא יכול לדמיין זמן טוב יותר בשביל, ובכן, תשובה.
אז בבקשה: עשרת ימי תשובה. 10 סיבות שהלייקרס קונטנדרית:
1. אנתוני דייויס.
משום מה, יש המון זלזול כלפי יכולותיו של דייויס. לא ברור לי למה.
בעונה שעברה, היו 3 שחקנים שיכולתם האישית בלטה (ובהפרש) מעל זו של כל שחקן אחר בליגה.
יאניס, הארדן, ודייויס.
אלו 3 השחקנים היחידים בליגה בעונה שעברה עם 30+ PER (חצי נקודה מפרידה בין ה-3). הבא ברשימה? יוקיץ'. 4 נקודות פחות (פער משמעותי).
ציון ה-PER הגבוה מרשים עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שההגנה, חלק מהותי במשחק הכדורסל, לא תופסת חלק מספק במדד. לדייויס, יש יכולת הגנתית מהגבוהות שבנמצא.
ב-2018, דרך אגב, הוא סיים שני בליגה ב-PER (שני להארדן, עם הפרש של פחות מנקודה).
אומרים על דייויס שהוא "פציע". אבל בעונה שעברה, המשחקים שהחמיץ הם בגלל ההחלטה של ההנהלה לעטוף אותו בצמר גפן. ב-2 העונות שקדמו, הוא שיחק 75 משחקים בעונה. כך שלא, בטענה שהוא "פציע", אין לה אחיזה במציאות.
(יש בהחלט דבר כזה שחקן שסיכוייו להיפצע גבוהים יותר. לצורך העניין, מי שסבל בעברו מפציעה חמורה לאחת מרקמות החיבור של הגפיים התחתונות, סיכוייו לפציעה חוזרת/פציעה אחרת באותן גפיים תחתונות, גבוהים בהרבה מהממוצע. דייויס לא שייך לקטגוריה).
נרחיב לרגע עד כמה דייויס דומיננטי:
הוא סקורר ברמה הגבוהה ביותר –
בעונה שעברה היו לו "רק" 25.9 נק'. זה בגלל השבתה שצמצמה את כמות הדקות שלו למשחק ב-3.5 דקות. ב-2 העונות שקדמו, הוא קלע 28 נקודות למשחק בכמעט 60% TS.
הוא ריבאונדר עילית (למעט עונת הרוקי, יש לו 10+ ריב' למשחק בכל עונה) שמצטיין גם בריבאונד ההתקפה (3.1 כאלו למשחק בעונה שעברה).
הוא מגן עילית, שיודע להגן גם על הפרימטר, וגם על הצבע (2.4 גגות למשחק בעונה שעברה. מקום 3 בליגה).
הוא גם לא חור שחור, כמו לא מעט סנטרים בליגה. % האסיסטים שלו בעונה שעברה עמד על 19% (קפיצה משמעותית יחסית לשאר הקריירה), כאשר הוא מראה שהוא מסוגל להניע כדור, ולא רק לסיים (זה אחוז דומה לזה של סנטרים מוסרים מהטובים בנמצא – ווצ'ביץ' והורפורד. כמובן שזה נמוך משמעותית מזה של הסנטר/רכז מס' 1, אולי בתולדות הליגה, יוקיץ').
אם הייתה נקודות תורפה במכלול התכונות הכדורסלניות של דייויס, זו הקליעה מבחוץ.
31.4% מהשלוש בקריירה. אבל –
ב-2 העונות האחרונות, בהן הוא הגדיל את נפח ניסיונות הקליעה מהטווח, האחוז שלו עלה ל-34% לפני שנתיים, ו-33.1% בעונה שעברה.
אם יש אמת בדיווחים שהוא עבד כל הקיץ על הקליעה מבחוץ עם מאמן קליעה מנוסה, אז ללייקרס יש עוד סיבות לאופטימיות. וליריבות עוד סיבות לחשש.
2. לברון.
אני קורא לא מעט שטוענים שלברון "גמר את הסוס". מה שלא קראתי, זה מעבר לציון הגיל שלו, לא קראתי על איזו ראייה שמאששת את הטענה.
זה לא מסובך לבדוק:
את העונה שעברה (להזכיר, עונה ראשונה בקבוצה חדשה. לא סתם קבוצה חדשה, קבוצה בינונית מינוס, חדשה…) הוא סיים עם 27.4 נק' ב-56% אפקטיבי (האחוז האפקטיבי הממוצע בליגה הוא 52.5%), לצד 8.5 ריב' ו-7.4 אס'.
אלו נתונים מדהימים לכל שחקן שהוא. לא משנה בן כמה הוא.
דרך אגב, גם יחסית לקריירה האדירה של לברון, אלו נתונים מרשימים. בעיקר כאשר בוחנים אותם לפי נתונים לדקת משחק –
בעונה שעברה היו לו נתוני שיא ב:
נקודות לדקת משחק. ריבאונדים לדקת משחק.
נתון האסיסטים לדקת משחק הוא השני הכי גבוה בקריירה.
אני קורא שזה הכל היה רק "ניפוח סטטיסטיקות".
אז נתחיל בכך –
אפשר לנפח סטטיסטיקות. אפשר לזרוק המון. אפשר "לעשות ווסטברוק" בריבאונד ההגנה. מה שאי אפשר לעשות זה לנפח את היעילות תוך כדי. ניפוח כמות הזריקות = ירידה ביעילות.
היעילות של לברון, הייתה, ונשארה, מהטובות בליגה. שוב – 56% אפקטיבי.
נמשיך בלהזכיר שישנה איזו שורה תחתונה שבהחלט אפשר למדוד. מה הקבוצה עשתה בעונה שעברה כאשר לברון על הפרקט, מה היא עשתה כאשר ישב על הספסל.
אז ככה (עבור 100 פוזשנים):
כאשר לברון שיחק (49% מהדקות בעונה שעברה), הלייקרס ניצחו 111.6 – 109.2.
כאשר לברון ישב על הספסל (51% מהדקות), הלייקרס הפסידו 105.7 – 111.6.
הנתונים מדברים בעד עצמם.
השנה, היתרון שהוא לברון, יכולתו לנהל משחק, תקבל דחיפה משמעותית מהעובדה שמשחק לצדו שחקן טופ 5 בליגה, ומהעובדה שהשנה יש לצדו קלעים ששווים יותר מהמקום הלפני אחרון בליגה מטווח 3 הנקודות.
נקודה אחרונה קטנטונת.
מתי הייתה הפעם האחרונה שלברון פתח עונה עם כמעט חצי שנה של מנוחה מאחוריו?
אחרי שנים בהן הוא משחק עד הרגע האחרון של הפלייאוף,
השנה הוא זכה למנוחה. בלי פלייאוף. בלי נבחרת. רק הכנה לעונה חדשה.
3. one-two punch
הקיץ האחרון שעבר על הליגה, שינה את פנייה משמעותית. הקונטנדריות הפכו להיות קבוצות עם צמדים של כוכבים.
לטעמי, אין קבוצה עם צמד חזק יותר, ומאוזן יותר, מהלייקרס.
לברון הוא מנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר. דייויס פינישר/סקורר ברמה הגבוהה ביותר.
שאלת ההתאמה בין 2 השחקנים המובילים, היא שאלה קריטית. ראינו את זה בגולדן סטייט (דווקא כדוגמה טובה), ב-17' ו-18', השילוב של קרי ודוראנט יצר את אחת הקבוצות הדומיננטיות בתולדות הליגה. קרי מנהל משחק בחסד (כמות הנקודות הקלות שהוא סידר לדוראנט רק באמצעות תנועה ללא כדור גאונית, זה בלתי נתפס. לא סתם דוראנט הציג נתוני שיא בקריירה ביעילות).
מי שטוען שלברון לא מסוגל לשחק לצד שחקן דומיננטי נוסף, פשוט לא למד היסטוריה.
בעונתו האחרונה של קיירי בקליבלנד, היו לו גם USG גבוה משל לברון, וגם יותר ניסיונות קליעה במשחק.
את אותו הדבר אפשר לכתוב על ווייד של 2011.
הצמדים האחרים?
ג'ורג' וקאוויי משחקים על אותה "בלטה". אף אחד מהם הוא לא מנהל משחק מוביל.
קיירי ודוראנט (אם זה, בשאיפה, אכן יחזור להיות אותו דוראנט) הם 2 סקוררים שהם, ובכן, קודם כל סקוררים.
4. הגנת הפרימטר.
הלייקרס המתינו לקאווי. והמתינו, והמתינו, והמתינו. אנחנו יודעים מה יצא מזה.
אישית, אני חושב שמעז יצא מתוק.
דני גרין ואייברי בראדלי. 2 שחקני הגנה מוכחים. הדיווחים מאימוני פתיחת העונה הם שבראדלי בכושר נפלא, הוא הוריד את כל המשקל העודף שצבר בזמן שהחלים מהפציעה במקרבי הירך (המפשעה), והוא שוב אותו "דבק" טורדני שהיה בתקופתו המוצלחת בבוסטון.
היכולת להעלות צמד גארדים כזה לצד הקו הקדמי של הלייקרס, מבטיח הגנת פרימטר עם פוטנציאל מפחיד. כן, זה ייקח קצת זמן עד שהכל יתחבר. אבל צריך לזכור –
את זה אפשר וצריך גם לכתוב על רוב הקונטנדריות האחרות.
5. הגנת הצבע.
דייויס (שכאמור, סיים את העונה שעברה במקום ה-3 בגגות למשחק, למרות דקות מצומצמות) ולצדו אחד מה-2:
מגי. האוורד.
כל אחד מהצמד הוא ריבאונדר מצויין, ושחקן הגנת צבע מצויין. לצד שחקן כמו דייויס?
היכולת שלהם לתרום צומחת פלאים. יהיה קשה מאוד לקחת ריבאונד התקפה מול הלייקרס. יהיה קשה מאוד להגיע לזריקה קלה בצבע. לא כאשר יש צמד מגדלים (דייויס + דווייט/מגי) בצבע.
וכאשר הלייקרס יעברו לדייויס בעמדה 5?
(זה יקרה. בטוח שבפלייאוף).
אז להבדיל מלא מעט הרכבי סמול בול בליגה, ללייקרס עדיין יהיה סנטר לגיטימי בהגנה.
זו גמישות שכמעט ואין לקבוצות אחרות בליגה.
6. ניסיון.
צריך באמת להרחיב?
מעבר ללברון. יש את גרין, שזכה באליפויות עם 2 קבוצות שונות. יש את רונדו.
למעשה, רוב שחקני ההרכב שיחקו בפלייאוף במספר שנים. עקומת הלמידה של הלייקרס תהיה תלולה פחות משל רוב הקבוצות "החדשות" בליגה.
7. מוטיבציה.
לדייויס יש המון להוכיח. ללברון יש המון להוכיח (רק להזכיר את הביקורות שנכתבו אחרי פיינלס 11', ואת היכולת שהציג ב-12'). בראדלי מחפש קמבאק. האוורד מחפש קמבאק. זו קבוצה עם לא מעט שחקנים שייתנו השנה טיפה יותר. טיפה יותר בהגנה. טיפה יותר בגמישות מחשבתית. טיפה יותר הבנה שבשביל להצליח צריך קצת להקריב.
8. קליעה.
בעונה שעברה, הלייקרס סיימו במקום הלפני אחרון בליגה באחוזים מטווח ה-3.
השחקן היחיד שסיים את העונה עם 38%+ מהשלוש זה קרוסו (הוא ממשיך העונה במדי הלייקרס).
השנה, הצטרפו דני גרין (40.04% מהשלוש בקריירה), קווין קוק (41.8% מהשלוש בקריירה), טרוי דניאלס (40% מהשלוש בקריירה), ג'ארד דאדלי (39% מהשלוש בקריירה).
36.4% של בראדלי היו מספיקים בעונה שעברה בשביל מקום 4 בקבוצה באחוזים מטווח ה-3.
לא מסובך לראות –
יש קלעים בלוס אנג'לס. קלעים חד ממדים שאלו, להם יש היסטוריה מוצלחת למדי לצדו של לברון. תשאלו את צ'אנינג פריי…
9. איזון.
קליעה מבחוץ? יש.
הגנת פרימטר? יש.
הגנת צבע? יש.
סקוררים איכותיים? יש.
ניהול משחק? יש.
אין ספק שישנם חוסרים בלייקרס. חסר רכז שיוריד חלק מעומס הובלת הכדור מלברון, תוך איום מטווח ה-3, והגנה טובה. מה לעשות, נגמר הכסף…
אבל כאשר מתבוננים על תמונת הקבוצות בליגה,
מתבוננים על הפגמים, ועל היתרונות היחסיים של כל קבוצות הליגה –
המסקנה, לטעמי, היא ברורה למדי.
הלייקרס קונטנדרים.
היכן הם בהשוואה לקליפרס, לסיקסרס, או לדנבר?
עוד חזון למועד.
מה שכן, ההצהרות של "ASS" ו-"20%", לטעמי, הן הצהרות שאין להן קשר למציאות.
10. אחרון, והכי חשוב – האנטי-ניחוסון.
זה עבד ב-2015 –
(https://www.hoops.co.il/?p=58076 הברונקוס זכו באליפות),
זה עבד ב-2016 –
(http://www.hoops.co.il/?p=68454 קליבלנד זכו באליפות),
זה עבד ב-2019 –
(קמפיין ה-"פו, פו, ופו". לא צריך להרחיב).
הגיע זמנם של הלייקרס:
גיא מצויין!
יש לי הרגשה טובה לגבי הלייקרס.
אני מאמין שכמו כל הקבוצות של לברון יהיו לה המון עליות ומורדות בעונה הרגילה.
אני צופה לה מקומות 4-5. בפלייאוף יחד עם יוסטון הן הפייבוריטיות שלי מהמערב.
הלייקרס קונטנדרים פשוט בגלל שקבוצה עם לברון ואנתוני דיוויס היא קונדטנדרית. לא חושב שצריך להגיד מעבר.
שטות כמו מה שאמרו עד שנה שעברה, "כל קבוצה שלברון מגיע אליה הופכת לקונטנדרית".
מעולה! גם הפוסט כמובן, וגם היותו הדרך הנכונה לקיים, ולהמשיך, דיון באתר. תודה רבה רבה גיא.
ניתוח משובח, ואוסיף רק שאני לא זוכר שום קבוצה של לברון שהתפרקה, עוד אגדה ללא שום אחיזה במציאות.
ביחס לדיבור על לייקרס כקבוצת פלייאוף בפתיחת העונה האחרונה והתוצאה של אי הגעה לפלייאוף זה היה סוג של התפרקות.
אתה כנראה סובל מאלצהיימר.
הרשה לי לרענן את זכרונך:
קליבלנד מול הספרס בגמר 2007.
מיאמי בגמר מול דאלאס.
מיאמי מול בספרס ב-2014.
קליבלנד במשך חצי עונה ראשונה ב-2015, עד הטריידים.
קליבלנד בגמרים 2017, 2018 מול גולדן.
קליבלנד בעונה שאחרי הטרייד על קיירי, עם ווייד, רוז והשאר, שהתפרקה לרסיסים מקצועית וחברתית. בדד-ליין החליפו את כל הקבוצה וזה הבסיס למה שנשאר להם היום.
וכמובן ההתפרקות הקולוסלית של הלייקרס עונה שעברה, עליה הוא חתום.
ברור לי שתשכח את מה שאמרתי בעוד רגע ושלא ניתן לשכנע אותך, אבל ניסיתי – לפחות פעם אחת.
די, אתה רציני?
לא רעדה לך היד כאשר כתבת "קליבלנד 2007"?
כבר שכחת שהקבוצה הזו לא הייתה בכלל אמורה להעפיל לפיינלס? לברון בעונתו ה-4 בליגה בקבוצה עם רק עוד 2 שחקנים חוץ מלברון עם ממוצע דאבל פיגרס:
דניאל "בובי" גיבסון, ודרו גודן. זה אחד מהרכבי הפיינלס החלשים בתולדות הליגה.
.
מעבר לפיינלס 11', שם לא הקבוצה התפרקה, אלא ברמה מסוימת לברון,
בכל שאר הדוגמאות אתה כותב "התפרקה" על קבוצה שהעפילה לפיינלס.
.
השנה שעברה היא הדוגמה הבודדת שאני מסכים אתה –
הלייקרס התפרקו לא מעט בגלל ההתנהלות סביב הטרייד/ניסיון הטרייד עבור דייויס. זה לא מעט "על" לברון.
גיא אתה פשוט מתעלם מזה שלברון אחראי גם על התפרקות החברה האמריקאית, אמנת קיוטו, ג'נרל מוטורס, האיחוד האירופי ומפלגת קדימה.
האמת שב-2007 הייתי עדיין בפגרה ארוכה מהנבא, וזכרתי רק את התוצאה.
ב-2011 לברון התפרק – והוריד איתו את הקבוצה, שהייתה אמורה לנצח בגדול. זאת התפרקות.
כל ההגעות לפיינלס, זה מהמזרח.
לא חוכמה גדולה, לצערי.
שיא הבושה היה ב-2018, שקבוצה חדשה לחלוטין, וחלשה לחלוטין, שהייתה אמורה לעוף סיבוב ראשון בכל קונפרנס הגיוני, הצליחה לנצל את התחתית של הפח כדי לסחוב עד הגמר.
ולמה היא סחבה עד שם? אופס בטעות הגענו הנה, התבלבלנו בדרך.
אני גם לא מצליח להבין עד היום איך הצליחו להשתחל גם ב-2018 לגמר המזרח.
אם לאינדי היה קצת יותר חב׳רה עם ניסיון פלייאןף, הם היו בועטים להם בתחת כבר בסיבוב הראשון.
בחצי הגמר, הניצחון בהארכה במשחק הראשון מול טורונטו, בו הראפטורס פשוט נחנקו, סלל את הדרך להתפרקות טוטאלית של הקנדים.
בגמר המזרח – קליבלנד זכו לפגוש את בוסטון מחוסרי קיירי והייוורד, ועדיין לקח להם 7 משחקים. מאמין שעם קיירי בריא היה נגמר ב-5 משחקים לטובת בוסטון.
הקבוצה של קליבלנד אז הייתה חלשה ברמות, וזה למה עוד יותר התבאסתי כשיוסטון פספסו את הצ׳אנס לנצח את הווריורס – הרי מפגש מול קליבלנד היה פשוט טיול לגביע עבור כל קבוצה מערבית באותה שנה.
התשובה, הברורה, היא לברון. הוא נתן פלייאוף ענק, אישית, 2018 אחד הגדולים שלו. קלע סלי נצחון, סחב את הקבוצה כשאין כמעט אף שחקן יוצר אחר על המגרש. כמעט לקח נצחון מול גולדן סטייט בגמר עם הופעה מדהימה.
הוא שחקן אדיר, ומזלזלים בו הרבה לאחרונה, הוא אמנם כבר לא נותן הכל בהגנה (כמו הרבה כוכבים היום, קארי, הארדן ווסטברוק למשל), אבל מפצה על זה בהרבה בהתקפה. קצת/הרבה אגומאניאק, כמו כל הגדולים כנראה.
מסכים שלברון נתן אז פלייאוף מעולה. אבל הקבוצה סביבו הייתה כל כך חלשה, שזה פשוט מדהים עד כדיי בלתי-נתפס שהם הגיעו שנה רביעית ברצף לפיינלס. זה מרגיש יותר כמו רפיסות בלתי נתפסת של המזפח, שלמרות החולשה הכללית שלו, הקבוצות כאילו התאמצו אז לא להגיע לפיינלס.
בשנים 2015-2017 בנוסף ללברון, לקליבלנד לפחות הייתה קבוצה מסביב, ולא אוסף אקלקטי של שחקנים לא קשורים.
בדיוק
2007 של לברון ופילדלפיה של אייברסון אלו שתי ריצות פלייאוף מופלאות של שחקן שסחב נגרים לגמר, לא מצליח לחשוב על שום דבר קרוב אליהן.
יש מצב שאם לא היית מפספס את העונה הפרספקטיבה על לברון הייתה משתנה.
זה מאוד מאוד לא מנומס ולא לעניין לכתוב שלמישהו יש אלצהיימר, אפילו לא בצחוק.
אז אני מניח שבדיחות שואה זה גם מחוץ לתחום?
גיא תודה. בתור אוהד לייקרס אני מעט יותר פסימי, לא רואה התרסקות מחוץ לפלייאוף שוב אבל לא רואה גם גמר נניח, משהו באמצע, הרבה תלוי בנק' שלא התייחסת אליה והיא השליטה של ווגל בעסק והיכולת שלו להתמודד עם הצמד לברון – דיוויס והגיבוי שיקבל אם בכלל מפלינקה וג'ני באס.
יש רק מאמן אחד בתקופתו של לברון שסיים את כהונתו באמצע העונה. דייויד בלאט.
רק להזכיר –
בלאט היה "ירושה", היות והוא מונה לתפקיד לפני שלברון הגיע.
ווגל, הוא הצטרף ללייקרס, כאשר לברון כבר חלק מהקבוצה.
זו סיטואציה שונה מהותית.
לא שזה הופך את לברון לפחות לברון,
אבל זה לא מופרך לנחש שלברון היה "בסוד העניינים" לפני מינויו של ווגל.
אם לברון היה "בסוד העניינים", לו או ג'קסון היו מאמנים.
זה בבירור מרפק לחזהו מצד ג'יני באס.
אתה טוען שלברון לא היה בסוד העניינים בכל הנוגע למאמן, אבל כן בכל הנוגע לטרייד על דייויס?
מוזר (וקצת לא הגיוני).
.
רק להזכיר, ווגל מונה למאמן בתחילת מאי. הטרייד על דייויס התרחש באמצע יוני.
אתה לא מבין גיא. היא הביאה מאמן שיעצבן אותו כדי שהקבוצה שלה לא תנצח והיא תראה לו מי הבוס אבל גם הכינה מישהו שיחתור תחתיו כדי שלברון יהיה מרוצה. זו הרי המטרה של כל בעלים לא?
גאונות. מקל וגזר מקבלים משמעות חדשה…
(חבל שג'ייסון קיד לא דומה קצת יותר לשמעון פרנס)
אתם צמד חבובות שנותן פייט רק לשמעון את ברוך
בושה וחרפה!
השמצה גסה!
מכה מתחת לחגורה! (ממך לא ציפיתי. אשך בודד והכל…)
.
.
.
(אף אחד לא נותן פייט לשמעון וברוך. גם לא וולדורף וסטטלר)
לברון מכיר את האיכויות של ווגל בתור מאמן עוד מהתקופה שאינדיאנה היתה היריבה העיקרית של מאמי במזרח. קשה להאמין שהוא מתנגד למינוי באיזושהי צורה
אני אקח את זה כמחמאה.
סימור, לברון היה בוחר כל מאמן שחור בליגה, כולל כמה עוזרי מאמנים, עורכי וידאו, ונערי מגבות, לפני שהיה בוחר עבורו מאמן לבן.
בנוסף, ווגל מאז העונות ההן שהעמיד אופוזיציה במזרח למיאמי, כשל קשות הן בעונתו האחרונה שם והן באורלנדו.
שום סיכוי שזה היה מאמן שלברון רצה.
לברון רוצה בובות, ומלקקי תחת – מהצבע הנכון. לו. ג'קסון.
קיד זה סוג של עלה תאנה למינוי, והוא האס הברור בשרוול שלו שיישלף באיזור פגרת האולסטאר.
יש בעיה אחת מאוד קשה עם המינוי של ווגל.
מי מחתים מאמן, כל מאמן שהוא, בעצם – כל אדם שהוא שמחזיק באיזושהי עמדה מוסרית, אתית וחוקית שהיא, ואז ממנה תחתיו את קפטן קיד?
אדם וקרייג מאלמוט?
בהחלט צמד אכזרי.
מה שלא יהיה, אני מקווה שכולם יכולים להסכים שהלייקרס היא חומר מוצלח לצמד הנ"ל.
גיא יש משהו במה שאתה אומר בהקשר למינוי של ווגל, מקווה שאתה צודק. אשך השנאה שלך ללברון לפעמים קצת מעוורת אותך. גם אני לא מחסידין אבל להציג אותו בתור אחד שרק מזיק, פוגע בקבוצות וכו'…טיפה מוגזם לדעתי הצנועה.
תודה רבה גיא, פוסט מצוין.
יש לך נטייה לעוור את עצמך במודע בגלל אהבתך למספרים.
אז אתה נובר בסטטיסטיקות, שמעצם הגדרתן מתארות חלקיק קטן מהמציאות, ומשליך מהן מציאות מדומה.
זה כמו אדם שבמקום להסתכל על תמונה ולהתרשם ממנה, מצמיד את פרצופו אליה ומנסה לנחש איך היא נראית לפי השטח המצומצם אותו הוא רואה בכל רגע.
כל תשובותי לנקודות שהעלית נוגעות להקדמה שלי.
.
דייוויס – אחלה מספרים, באמת.
אבל אם נתרחק טיפה נראה שחקן שלא הוביל את קבוצתו לכלום, לא הוכיח מנהיגות, הראה אופי בכייני ובעייתי, ואפילו לא מוכן לשחק סנטר!
אני כן חושב שהוא ישפר מאוד את השלשות. אבל הוא לא מתאים למשחק האיטי של לברון. הוא כן היה מתאים ללייקרס הצעירה והמהירה שעברה תמורתו לנ"א.
.
לברון. שוב, מפציץ במספרים.
הנה מספר עבורך – 35.
עכשיו, גם אתה, אשר מרכיב עבורו את המשקפיים הוורודים ביותר, אפילו אתה נשברת וירדת עליו עונה שעברה אחרי כל הסאגה שגרם עם דייוויס, פעולותיו, ואיך שחירב את הקבוצה ואת העונה של הלייקרס.
כנראה שעבר מספיק זמן והווישפול חזר.
"מבט על" על העונה שלו ולא התמקדות במספר זה או אחר, לא יכול שלא לראות איך הוא איבד את הדומיננטיות שלו ויכולתו להשפיע על הקבוצה ולסחוב אותה לנצחונות.
הלייקרס שלו הסריחה.
היא המשיכה להסריח אחרי שסיים את השביתה האיטלקית שלו בניסיון לפטר את וולטון, חזר אחרי מנוחה ארוכה, והודיע על "פלייאוף מוד".
היא נראתה נורא איתו, אחרי שכל המהללים חזרו ואמרו "חכו עד שלברון יחזור!"
ההגנה שלו מביכה, ברמות היסטוריות.
זה לא התחיל מהעונה, אבל זה כבר בלי בושה בכלל, הבנאדם פשוט עומד ומכוון תנועה, בא בטענות, לא זז מטר.
אתה עוד מעז לבוא ולהגיד אחרי עונה כזו שהוא מגן סביר+.
פשוט תפקח את העיניים ותראה אותו עומד בהגנה (אם אני לא טועה הוא מקום ראשון מהסוף במהירות תנועה בהגנה או משהו בסגנון).
זה מקרין על כל הקבוצה.
עוד דבר – תזכיר לי מתי היו לו כ"כ הרבה רגעי שאקטין מביכים?
אתה יודע למה זה? גם כי הראש שלו בדברים אחרים, והלייקרס על הזין שלו, אבל גם כי היכולת צנחה.
.
one-two punch – לברון לא הראה מעולם שהוא יכול לשפר גבוה כלשהו.
שחקנים דוגמת דייוויס, כמו בוש ולאב, הפכו לניצבים חד מימדיים בשיטה שלו.
ווייד? הוא היה "האיש" כשלברון הגיע, ולברון היה הסייד-קיק המבוייש.
קיירי? הדרך היחידה של שחקן להצטיין ליד לברון, זה לשים עליו זין אטומי ולעשות מה שבא לך, ובנוסף להחזיק בסט יכולות מתאים.
יש כאלה אולי שלושה – קיירי, דוראנט וקוואי.
.
הגנה – ראשית יש את הבור השחור שהוא לברון.
שנית, יש את קוזמה.
שלישית, מגי והווארד זה ממש לא איזה להיט גדול. הם סבירים במצבם, במקרה הטוב.
הארל + זובאץ' טובים מהם לעין ערוך, למשל.
דני גרין ובראדלי ה-ר-ב-ה מעבר לפסגה, ויהיו שני זקנים שמנסים לעצור את הפריצה מהסכר עם אצבעותיהם. זה מעט מדי, ומאוחר מדי (בקריירה שלהם).
.
ניסיון – מה דעתך על ניסיון קבוצתי? שואף לאפס בחבורה הזו, שהתקבצה לה יחדיו, ותחת מאמן חדש.
ברור שאם אתה לוקח חבורת זקנים יהיה לך "ניסיון".
קליעה – בינונית במקרה הטוב. לוקח את הקלעים של הקליפרס בשתי ידיים לפניהם.
הקלעי האמין היחיד שלהם, שכוחו עוד במותניו, זה קוזמה – שהוא מצוין האמת, אבל כרגיל ליד לברון כולם משחקים למטה מיכולתם בגלל הסירוס.
.
איזון – לא קיים בכלל, מלמטה למעלה.
.
לסיכום, הלייקרס יתנו לנו השנה עוד עונה בריאליטי הדרמטי-קומי שלהם.
לברון ייקח על עצמו הכל, יהיה הרכז העיקרי והשאר יעמדו כמו ילדים טובים וינסו לפגוע כשיואיל לתת להם את הכדור, אחרי שתקע את כל ההתקפה.
לדייוויס הוא טיפה ישחרר כדי שלא יברח לו, והנ"ל יקלע שיאי קריירה בשלשות, שלא ישנו כלום במאזן הניצחונות.
ההגנה תהיה מביכה והם שוב יצטרכו לירוק דם על כל ניצחון.
ווגל יפוטר והסאגה תמשיך עם קיד.
האמת? אחת הקבוצות הכי צפויות לקראת העונה הנוכחית.
כרגיל הרבה סיסמאות .
דיוויס לא מתאים לקצב האיטי של לברון? הלייקרס היו אחת הקבוצות המהירות בליגה בשנה שעברה.
לא מסוגל להוביל את הקבוצה לכלום? אז זה היו רונדו, מירוטיץ' והולידיי שסחבו אותם לסוויפ על הבלייזרס לפני שנתיים. דיוויס סתם עמד בצד ולא ניסה להפריע.
היו? נכון – היו.
הם התחילו את העונה בניסיון לשחק הכי מהר שאפשר, בהתאם לשחקנים שהיו שם.
לברון שפך לאגר אחרי כמה משחקים ומאז חיבל בעבודה של וולטון עד שקיבל את שלו והלייקרס האטו את הקצב ועברו לשיטתו.
כל השחקנים הללו, שהתאימו לקצב המהיר – כבר לא שם.
הם עברו לפליקנס, שתטוס בקצב הסילון העונה.
הלייקרס ישחקו בשיטת לברון הקלאסית, כמו קליבלנד של העונות האחרונות שלו.
לגבי ההישג מול הבלייזרס – כן, זה היה הרבה מאוד בגלל רונדו, מירוטיץ' והולידיי.
לא אמרתי שדייוויס נגר, הוא בעל סט יכולות טכני גבוה ותרם את שלו להישג.
וזה "הישג" השיא שלו בקריירה – סוויפ על פורטלנד המוגבלת.
הם שיחקו מהר כל העונה ואפילו מהר יותר כשלברון על המגרש. השחקנים שהיו כבר לא שם – זה די בגלל שהיו צריכים לתת משהו עבור דיוויס. הפליקנס טסו גם בעונה שעברה – זו שיטה של מאמן.
להזכיר לך מי ההנהלה של הפליקנס הצליחה להעמיד ליד דיוויס רוב הזמן? זה לא בדיוק שהם שמו לידו שחקנים לאליפות.
חכה לעונה ותראה קבוצה שנעקפת ע"י צב מים, ביבשה.
אפשר לעבור נקודה, נקודה, ולראות את הפער בין המציאות להשקפת עולם:
.
1. דייויס.
ישנו גבר אחד מהותי שחובה לקחת בחשבון, הן בנוגע לדייויס, והן בנוגע לכל שחקן שהוא:
קבוצות מנצחות או מפסידות. לשחקן בודד, יש רק חלק מכך. כאשר מדובר בשחקן פנים שתלוי ביכולת ניהול משחק של השחקנים סביבו, עובדה זו הופכת למשמעותית יותר.
.
2. לברון. איבד את היכולת שלו להוביל קבוצה לניצחונות?
זה פשוט לא נכון. תתבונן בעובדות לאשורן. כאשר שיחק, הקבוצה ניצחה. למעשה, הלייקרס של לברון באותן דקות שהיה על הפרקט ניצחו בהפרש ממוצע גבוה מהקאבס של לברון ב-18'. ההבדל הוא שב-18' לברון שיחק 82 משחקים. היכולת, היא לא הלכה לשום מקום.
כן, אני בקרתי את התנהלותו של לברון סביב הטרייד. מים מתחת לגשר.
.
3. מעולם לא שיחק לצד לברון שחקן כמו דייויס. בוש ולאב, הם היו מספרי 3 במיאמי/קליבלנד.
בנוסף, תבדוק. איך העונה האחרונה של מגי ממוקמת ביחס לשאר הקריירה שלו. (רמז: הכי טובה).
בסופו של יום, זו שאלה של אינטרס. ללברון יש את האינטרס לתת לדייויס לשחק. בדיוק כפי שהיה עם ווייד וקיירי. לצד ווייד וקיירי, לברון זכה באליפויות.
.
4. הגנה. הראל וזובאץ' לא טובים הגנתית מצמד הגבוהים של הלייקרס. חד משמעית.
לברון, הוא חור שחור מבחירה. הסטטיסטיקה המצטברת שלו לא נוראה. אפילו סבירה. עכשיו כשיש כוכב נוסף שלוקח חלק מהנטל?
הנתונים אפילו ישתפרו.
.
5. ניסיון קבוצתי. רק לדנבר יש קילומטראז' ששווה להתייחס עליו ברמה הזו. שאר הקונטנדריות עברו שינויים מהותיים.
צריך לזכור, ש-"שיטת לברון", זו שיטה קלה למדי ליישום. בנוסף, החלק היחיד שצריך עבודה מעבר להתאמה לשיטת לברון, הוא דייויס. דייויס מתאמן עם לברון כל הקיץ. כולל מחנה אימון לפני פתיחת מחנות האימון הרשמיים בלאס וגאס, מחנה אימון בו השתתפו רוב שחקני הלייקרס.
.
לסיכום –
אתה מתלונן על הנתונים שאני מביא, אבל לא מביא אפילו אחד משלך. משהו, רמז, פסיק.
.
לשמחתנו תהיה לנו עונה מלאה לבחון איזו שיטה בוחנת את המתרחש טוב יותר,
זו שלי, שכוללת התבוננות בנתונים לצד ההתבוננות בכדורסל.
או זו שלך, ששופטת על פי ניתוחי מבנה אישיות.
תודה גיא על תשובתך, אם לא היית היה לנו הרבה יותר משעמם, חייבים שני צידי מתרס.
אני לא אביא נתונים גם משום שזה לא מעניין אותי (ולכן לא אטרח לחפש משהו שלא מעניין אותי), וגם משום שאני אוהב להתרשם בצורה כוללנית, ממראה עיניים – בנוסף לניתוחי דינמיקות אישיות בקבוצות כפי שהם משתקפים לנו במדיה השונה (דבר חשוב מעין כמוהו).
בהחלט צפויה לנו עונה מעניינת ואני שמח על כך.
הנימוקים שלך מעניינים,
אבל,
ההתרשמות שלך מושפעת מזה שאינך חובב של לברון.
מסכים לחלוטין.
רק הקליפרס יכולים לנצח את הלייקרס בסדרה של 7 משחקים(העונה הסדירה פחות חשובה)
כבר אמרתי לפני כמה חודשים שאנתוני דייויס זה השחקן הכי טוב שללברון ייצא לשחק איתו.עולה על וויד קיירי בוש ולאב.באותו פוסט גם שחטתי פרה קדושה שאמרתי שדייויס הוא הרבה יותר טוב מ דאנקן אבל אין לו את הטבעות עדיין כדי להוכיח את זה ולכן ברשימות דאנקן יהיה תמיד מעליו למרות שלדעתי בשום שלב בקריירה של דאנקן לא היו לו את היכולות ובטח לא את הורסטיליות של אנטוני דייויס.
הלייקרס העמיסו השנה את כל החוסרים שהיו להם שנה שעברה מעבר לדייויס שהם בעיקר שחקני 3D.הסגל עמוס ואפילו בעמדת הסנטר העמדה הפחות חשובה יש להם את מקגי שאני מאד אוהב והווארד.(הווריירס לקחו אליפויות עם פאצוליה ומקגי בעמדה הזאת)
לייקרס-קליפרס אמורה להיות סדרת הגמר במערב אם לא יהיו פציעות.לדעתי הקליפרס יקחו פה.הניהול שם יותר טוב.אני רואה אותם מוסיפים עוד 2 שחקנים בביי אאוט במהלך העונה ובברלי קוואי גורג והראל בחלקים מסוימים במשחק באותה חמישייה יכולים לחנוק אותך.
אבל כן מסכים איתך לגבי החוזקות של הלייקרס ולדעתי הן הקבוצה מס 2 בכל הליגה(2 הקבוצות הכי טובות מאותו דיוויזן כמו בפוטבול עם הצ’יפס והפטריוטס)
למה שוב לחזור על רעיון הביי-אאוט? זה מהלך חריג. כמעט אף שחקן משמעותי לא זוכה לביי-אאוט. בטח לא שחקנים מובילים כמו גאסול ולאורי, שהזכרתי בפעם הקודמת. הם עומדים לפני החוזה הגדול האחרון שלהם, אלופים טריים, נכס טרייד מעולה. מה פתאום ביי-אאוט? למה שמישהו מהם יוותר על סנט שחוק, למה שמסאי יוג'ירי, לא אדם טיפש, יחלק אותם במתנה? עבור העיניים היפות של קוואי? אה כן, הוא גם לא מת על קוואי, נראה לי.
("שהזכרת")
כי כל שנה יש הרבה ביי אאוטים ורובם ככולם באים לקבוצות פלייאוף.לא הזכרתי את לאורי בפוסט הזה למרות שבתחושתי הוא מסיים את העונה בקליפרס בהנחה שלא מחדשים לו את החוזה.זה ביי אווט שנשאר לו חודשיים שלושה לחוזה.במידה ואין ביי אוואט תמיד אפשר לתת בחירה פלוס איזה רודני מגרודר על שלושה חודשים של לאורי.התחושה שלי אחרי שסן אנטוניו האריכו חוזים לפאו גאסול וללמרקוס אולדרידג הייתה שקוואי לנארד צריך לבקש טרייד מסן אנטוניו בשביל הקריירה שלו מה שבזמנו נראה כמדע בדיוני.עברו כמה חודשים וצץ הדוד דניס והופ קוואי עבר בטרייד.לפעמים התחושות שלי פוגעות כמו ההימור על טורונטו כאלופה עוד לפני הפלייאוף כשדוראנט ותומפסון היו בריאים והרבה הימרו על מילווקי פילי ובוסטון כמי שיגיעו לגמר(אני לא רק המרתי עליהם לגמר אלה על אליפות) והמון פעמים התחושות שלי טועות.אני מעלה מה שאני חושב ובהכירי את מי שמנהל את הקליפרס אין לי ספק שהסגל הנוכחי הוא לא הסופי ויצטרפו עוד 2 שחקנים במהלך העונה שאחד מהם לפחות יהיה רכז והתחושה שלי היא לאורי בהנחה שלא בונים עליו לשנים הבאות ולא מתכוונים לחדש לו חוזה.לאורי הוא בסך הכל תחושה.לגבי צירוף של 2 שחקנים במהלך העונה אני די בטוח
לגמרי הולך עם התחושות שלך, כולנו פםה ספקולנטים קטנים, זה חלק מהעניין. מסכים גם שלאורי הוןא הפרפקט פיט לקליפרס. מכל בחינה שהיא. אני רק לא רואה אותלו מגיע בביי-אאוט. מה פתאום?! הוא עוד רגע, והסוכן שלו, צריכים לשכנע קבלת חוזה מקס' חדש, (או קרוב לזה), האחרון בקריירה שלו. איך יבוא ויסכים לביי-אאוט, שנועד לסלק מטרד ברוסטר, ולפנות מקום? לאורי מתאים מאוד, ואם ירצו אותו, ובהנחה שהרפטורס קיפלו את הדגל, יצטרכו לחתוך יופי בבשר החי: 33.3 מיליון דולר, טבין ותקילין.
כמה חודשים זה לא 33 מיליון.בטח אם הוא מגיע בסביבות פברואר מרץ.
לא ברמת השכר שירוויח. כן ברמת הערך החוזי של הטרייד.
בגאסול אין צורך.יש 3 סנטרים.ישאת זובאץ הארל(הארל למרות הגובה שלו הוא רק 5 לא 4) וגמייקל גרין שבגלל הקליעה שלו יכול לשחק גם 4
מסכים איתך עידן למעט זה שדיוויס כרגע טוב מוויד. אתם כבר יודעים שאני מאד תופס מדיוויס ופוטנציאלית אני שחטתי את הפרה של טימי לפניך 😂😂 בפוסט פה אבל דיוויס צריך 4 5 טבעות וסטט בשביל לעבור את טימי בדירוגים ופחות את וויד.
ליד לברון לא בטוח שזה יקרה.
דברים עוד ישתנו לפני הפלייאוף יהיו טריידים שיכולים לשנות הרבה
תודה רבה גיא אבל אני לא בטוח אם הכתבה מאזנת
טענתי שיש ללייקרס 20 אחוז סיכוי להיות קונטנדרית של ממש לאליפות. אתה גם טוען שיש עוד קבוצות שיכולות לקחת אליפות
כל שאני טוען הוא שיש סיכוי גבוה אף יותר להתרסקות…ואתה יודע מה, זה אפילו לא מקצועי לחלוטין. לדעתי מה שקורה שם בין באס לפלינקה לקיד משמעותי לא פחות. דברים מטפטפים מלמעלה וכבר מוכח שהנהלה מצוינת ושקטה מביאה הישגים (טורונטו, ווריורס). אם להיות הוגנים, ההנהלה היא בעיניי הבעיה הגדולה בקבוצה
מצטער, אבל אלו היו המילים שלך. 80% להתרסקות, כאשר אתה כותב שהאמצע, לא ראלי לדעתך.
.
לגבי ההנהלה –
אתה צודק. אני רק אציין שהקאבס זכו באליפות (וזה כאשר יש להם את אחד מבעלי הקבוצות הגרועים ב-NBA. הסיבה היחידה שיש להם אליפות הרזומה היא שלברון נולד מסמוך לקליבלנד, ושלקליבלנד היה המון מזל בדראפט).
באופן כללי היתה הרגשה של טנקינג בלייקרס בשנה שעברה ולכן לא צריך לשפוט את ההישגים על פי זה – גם המנוחה הארוכה, גם האדישות.
בתוצאה הסופית – קיבלו את AD טנקינג מאוד מוצלח.
סיכום מעולה. כדאי רק להדגיש – ככל שיש סיכון בלייקרס, ובהחלט יש, באותה מידה קיים גם הסיכוי. יש הרבה מאוד חלקים חדשים בסיטואציה חדשה. פגיעה או שתיים יקפיצו את הקבוצה הזו מעלה. בהרבה "היט אור מיס", יש גם הרבה היט, כן?
למשל משהו זניח לגמרי, כמו השלשות הפנויות לגמרי שיקבל טרוי דניאלס, שזה בדיוק מה שהוא עושה, כבר עם 40 אחוז קריירה.
למשל הווארד, משחזר את העונה הסדירה האחרונה שלו בשרלוט, 16.6 נק', 12.5 ריבאונד, על 81 משחקים.
למשל אלכס קארוסו, ממשיך את הקפיצה שלו קדימה.
למשל אייברי בראדלי חוזר ליכולת הבוסטונאית, והפעם בלי לחץ של שחקן חמישיה מוביל.
למשל דני גרין, משחזר בדיוק את העונה הקודמת שלו, לא צריך יותר. התקפה: 62.2 אפקטיב פילד-גול, ראשון מבין כל הגארדים והפוינט גארדים בליגה. טרו-שוטינג, 63.2, שני מבין כל הגארדים והפוינט-גארדים בליגה, אחרי סטף קארי; הגנה: 1.2 dbpm, ראשון מבין כל השוטינג-גארדז בליגה. בוקס פלוס-מינוס, 2.9, שני מבין כל השוטינג-גארדז בליגה, אחרי ג'ימי באטלר.
למשל, קייל קוזמה הופך לאול-סטאר כמו שמנבאים לו, הפעם עם לברון ו-AD לרכז את תשומת הלב.
למשל, חלוקת עומס מוצלחת בעמדת הפוינט, עם רונדו, קוק, בראדלי, קארוסו, להוריד כמה דקות חיוניות מלברון.
למשל, AD. אנשים לא קולטים, שזה בערך כמו לצרף את יאניס ללייקרס. האיש הוא מקום 3 *אי-פעם*, ב-Player Efficiency Rating, אחרי מייקל ג'ורדן ולברון. כן, הוא כזה טוב.
למשל לברון, שנותן את העונה הקודמת – העונה המחורפנת והפצועה, עם אבא של לונזו וכל יתר המתפרקים – אותה סיים עם 27.5 נק', 8.5 ריבאונד, 8.3 אסיסט, ביעילות של 56. כמה שחקנים בהיסטוריה של הליגה עשו בכלל עונה של 8-8-27 לפחות? 5 בלבד: ביג-או (5 פעמים), הארדן, ג'ורדן ווסטברוק (פעם אחת בלבד כ"א), לברון – 2. כמה עשו את זה ביעילות כזו? קל: רק לברון. כן, הוא עד כדי כך זקן בצניחה.
.
ברור שיש המון סיכון, ברור שיש עדיין פערים וחוסר איזון ברוסטר. הקבוצה התאוששה יפה בהחתמות אחרי פיאסקו קוואי, רק kcp בעיני הוא טעות, לא היה ולא יהיה מספר 2 טוב. ויש גם חוסר בעומק מאחורי לברון, בעמת הסמול. יש ויש עוד, אבל ככלל, הלייקרס נמצאים בעמדת זינוק טובה פי כמה מכל מה שהיו בו, כמה, אלפי שנים אחורה.
תשובה לתשובה.
קודם כל, גיא, אתה דיבייטר מהשורה הראשונה. תענוג לקרוא אותך. לגבי ההטענות שאתה מעלה:
1. אף אחד לא מזלזל בדייויס, לא ברור לי מאיפה הבאת את זה.
2. לגבי העמידות של דייויס, שוב אתה משחק בסטטיסטיקות ומביא נתונים רק משתי העונות ומתעלם מהארבע שקדמו להן.
3. לברון גמר את הסוס? ״לא קראתי על איזו ראייה שמאששת את הטענה.״ לברון עדיין שחקן ענק אבל כל מי שראה אותו משחק השנה ראה שמדובר בגרסא חיוורת לשחקן שהוא היה. נראה קצת משחק בסלואו מושן. גם במבחן התוצאה, לברון היה שחקן בעברו שגורר חבורת פסחים לעונת 50-60 נצחונות וגמר ליגה. איך זה נגמר השנה כולנו ראינו.
4. ״מתי הייתה הפעם האחרונה שלברון פתח עונה עם כמעט של חצי שנה של מנוחה מאחוריו?״ ומתי בפעם האחרונה הוא פתח עונה בגיל 34?
5. איזון? אין רכז ואין סנטר, ובעיקר אין ספסל.
לגבי לברון, קרא את תגובתי שורה מעל. ככה בקטנה. או שגם אתה מאלה ש"לא מאמינים בסטטיסטיקה, נתונים ועובדות"?
לגבי חוסר העומק – בעמדת הרכז: רונדו ולברון הם 2 מה-3 המוסרים הטובים בהיסטוריה (בין השחקנים הפעילים היום, רק כריס פול נמצא לצידם). קוק, בראדלי, קארוסו יכולים לתת ריליף. עמדה לא רק סגורה – מוצפת. סנטר: הווארד ומגי, זה לא מספיק? ואז אתה מוסיף בהרכב סמול-בול את AD, תפקיד אותו עשה הרבה בפליקנס. הקבוצה עם העמדה הכי סגורה שיש. על מה אתה מדבר?
קוק, בראדלי, קארוסו, הווארד, מגי, רונדו, אתה מנסה להראות שהם מסודרים אבל מביא שורת שחקנים גמורים, זקנים, בינוניים להחריד או שפשוט נמצאים בסלאמפ שנמשך כבר כמה שנים (בראדלי). אני לא מבין את הויכוח הזה, כי אני לא חושב שיש מישהו (חוץ ממך) שחושב ברצינות שמעבר ללברון דייויס וקוזמה יש ללייקרס עם מה ללכת לקרב. מספיק שאחד מהם יפצע והכל שם מתפרק.
נכון, ומספיק שהארדן ייפצע. מספיק שסטף. מספיק שקוואי, או פול ג'ורג'. מספיק שיוקיץ'. מספיק שיאניס. נו מה? אצל כולן זה ככה.
התשת אותי. אני רק אומר שהצוות המסייע של השחקנים שהזכרת טוב בהרבה (בהרבה) מזה של הלייקרס.
לדעתי הצוות המסייע של הלייקרס טוב משמעותית מהקליפרס
גם רחב יותר, גם מאוזן יותר ומשמעותית יותר מנוסה
תספר את זה ללו-וויל בברלי הראל ושאר ה׳צוות המסייע׳ שעשה פלייאוף בלי קוואי וג׳ורג׳ בשנה שעברה.
בברלי לא ממש רכז במשרה מלאה, לו וויל לא מגן טוב, ואי אפשר יהיה ליישם הגנה חזקה שהוא על המגרש. בשנה שעברה הם היו קבוצה סמפטית, גלינארי ושג"א עזבו. הם לא מאד עמוקים. בוא נראה מה יהיה
תודה.
.
לא חסרות תגובות מהחודש האחרון שמציינות שדייויס אוברייטד. לא אחת או 2, מבול מהן.
.
דייויס. צריך להבהיר. ישנם 2 סוגים עיקריים של פציעות שבגללן שחקנים מחמיצים משחקים ב-NBA. כאלו שהן תולדה של קונדישנינג רעוע. ופציעות אקוטיות לרקמות חיבור של הגפיים התחתונות (ACL, MCL, גיד אכילס, לדוגמה).
השנתיים הראשונות של דייויס בליגה אופיינו בלא מעט פציעות מהסוג הראשון, כאשר פעם אחר פעם הוא סובל מבעיות גב.
אבל הוא לא סבל פציעה אקוטית בקריירה. כזו שהופכת אותו לבאמת "שחקן פציע".
מה שהשלוש השנים האחרונות מלמדות זה שהקונדישנינג שלו השתפר פלאים, והוא כבר לא נפצע כמה פעמים בכל עונה.
יותר מכך, כאשר הוא כבר סובל מפציעה מזדמנת (כל שחקן בליגה מסובב את הקרסול מפעם לפעם), זמני ההחלמה שלו התקצרו משמעותית.
כך שכן, בהחלט יש מה ללמוד מנתון הפציעות של ה-3 השנים האחרונות. הרבה יותר מהסתכלות על הקריירה כממוצע.
.
לגבי סעיף 3. זה ברמת ה-"אני אומר/אצה אומר". גם אני צפיתי בלייקרס בעונה שעברה. עד לפציעה, לברון היה בסדר גמור,
לא ממש שונה ממה שהוא הראה בעונה הקודמת (18'). זה אומר עדיין שחקן התקפה אדיר. עדיין מנהל משחק עילית. אבל גם שחקן שלוקח הפסקות יזומות בהגנה, בשביל לשמר כוח להתקפה.
.
לגבי סעיף 4. לטעמי, חצי שנה של מנוחה >>> מעוד שנה של התבגרות.
.
5. על המחסור במוביל כדור דומיננטי, כבר כתבתי. אבל מובילי כדור שיודעים לקלוע או להגן? מהם לא חסר.
קוק, בראדלי, והשחקן היחיד שטמיר אוהד בלייקרס. וזה עוד לפני שדיברנו על רונדו (האמת היא שאני חושב שהשנה התפקיד של רונדו יהיה מצומצם עד לא קיים).
למה גיא למה? ככה לגמור לשחקן את הקריירה?
אם אתה מתייחס למה שאני חושב שאתה מתייחס –
אז השנה 99% מהניחוס שלי נפל על הבייסבול.
(ברמה פסיכית. דקה אחרי שכתבתי עד כמה כיף לצפות בייליץ הוא גמר את העונה עם פציעה פריקית ברמות של וודו…)
.
האחוז הנוסף שייך לברונקוס.
.
לא בשונה מרוביו,
בכל הנוגע ל-NBA, גמרתי את המחסנית לפני שהעונה התחילה…
.
😂😂😂😂
לברון מחפש מכשפה להסרת הכישוף. גיא ככ מהר? העונה עוד לא התחילה
חביבי (משחק המילים? בכוונה),
אתה אפילו את ראש הממשלה הצלחת להפיל…
רהמ עדיין בתפקידו. נתתי לו רק מכה קלה בכנף
אתם שניכם X-MEN.
אני בסה"כ באטמן – בנאדם רגיל בחליפה משוכללת (ושחור זה מרזה).
איזה אקס מן אני עוד לומד את רזי המקצוע ממך ומגיא. אולי עונה הבאה
אל תבלבל בין שנאה לדייויס והערכה ליכולות שלו. אין מישהו שברצינות חושב שדייויס הוא לא שחקן טופ 5 או טופ 10, אפילו ידידנו האשך יסכים.
לגבי הפציעות – עוזב ומודה, ומאחל בריאות ואריכות ימים וקריירה.
לגבי לברון – ומה עם אחרי הפציעה? נראה לך כמו לברון של פעם? הוא עדיין נתן סטטיסטיקות נהדרות אבל לא הצליח להרים את הקבוצה שלו כמו שעשה בעבר. והיתה לו קבוצה לא רעה בכלל מסביבו.
מנוחה/גיל, נחיה ונראה.
מוביל כדור – קוק?? בראדלי כבר כמה שנים לא נראה עצמו (הראה סימני חיים בקבוצת הג׳י ליג שנקראת ממפיס גריזליז בשנה החולפת אבל לא ברור מה ניתן ללמוד מזה).
בראדלי הוא מקרה מעניין.
לדעתי, הוא הפוטנציאל להיות השנה ה-X פקטור של הלייקרס.
הוא בן 28, כך שהוא עוד לא בחלק של הקריירה שסובל מנפילה ביכולות האתלטיות.
הסיבה המרכזית ליכולתו הרעה מאז שעזב?
פציעה טורדנית במקרבי הירך (המפשעה). במהלך ההחלמה הוא העלה משהו כמו 10 קילו, וזה היה מורגש על הפרקט אחרי שחזר.
את העונה הנוכחית הוא פותח כאשר חזר ל-"משקל לחימה".
היכולת שלו לתת הגנה אישית בלתי מתפשרת, האחוז שלו מה-3 בקריירה (36.4% סבירים בקריירה), והיכולת שלו לתרום בהובלת הכדור (התחיל את הקריירה כרכז), הופכים אותו לשחקן שאם אכן יצליח לשחזר את יכולתו מבוסטון (חמישיית הגנה ראשונה, חמישיית הגנה שנייה, ו-39% מה-3 ב-17'), יכול להפוך את הלייקרס מקונטנדרית, למובילה במירוץ לאליפות.
כן, בראדלי וקארוסו זה הפוטנציאל לאפסייד
הווארד ומגי יביאו תפוקה יציבה
גיא, אני לגמרי איתך כאן.
רק מוסיף ומזכיר –
הפציעות של דייוויס בשנים הראשונות. סבל מצוות רפואי, אולי הגרוע בליגה. כזה שאחראי לדיאגנוזות שגויות וסיבוך בעיות פשוטות.
שחקנים ששרדו אותם הראו עמידות תחת רופאים אמיתיים.
נו, ברור לך שזה לא אומר כלום לגבי העמידות שלו. זה שפישלו עם שחקנים לא אומר שפישלו במקרה שלו, לפחות אף אחד לא טוען את זה עד כמה שידוע לי.
תודה גיא פוסט מצויין מסכים בכל מילה לצערי אני מתעורר מאוחר מדי בשביל להגיב, לגבי התגובות על דיוויס ולברון לפעמים עדיף לא להגיב לפני חודש היו פה באתר שטענו שפיפן טוב מדוראנט
תודה גיא, אבל נראה לי שאתה קצת לוקח את הדברים לקיצוניות השניה.
1 דיוויס זוכה לביקורת בצדק. הוא זוכה לה כמו כל שחקן שמעמיד סטט' טובה אבל זה לא מתבטא ביכולת הקבוצתית זוכה לה – לא חסרים כאלו: אני חושב שקא"ט הוא הדוגמה לזה. גם בוקר הוא כזה, ולא חסרים עוד שחקנים. היות ויש הרבה נעלמים במשווה הזו אז הוא צריך להוכיח שהוא לא "קלוריות ריקות". אני נוטה להאמין שהוא יצליח השנה אבל חובת ההוכחה עליו.
לגבי הפציעות שלו – בארבעת העונות הראשונות הוא שיחק בין 67-61 משחקים לעונה נכון זה לא צ'נדלר פרסונס אבל זה אומר גורם להרמת גבה (הכי מתוחכם שלי בחודש האחרון) סטף גם נחשב לשחקן פציע למרות שיש לו לא מעט עונות בקנה עם קרוב ל80 משחקים לעונה.
2 הודות לעידו אני מבין שנתוני הON/OFF הם נתונים עם פוטנציאל מתעתע. OKC עם אדמס על המגרש 112.6 התקפי 105.9 הגנתי. כשהוא לא משחק התקפי 100.5 הגנתי 104.1. אז זהו? הרעם תלויים באדאמס? זה נתון שלא מספר במיוחד לא הפרשים שהם לא משמעותיים במיוחד.
3 כתבתי את זה לא מעט לאחרונה. הלייקרס עם פוטנציאל מפחיד מאוד. לברון עדיין שחקן אדיר שיכול לעשות הכל, אבל אתה לא יכול להתעלם מהעונה שעברה שהייתה פשוט התמוטטות וגורמת להרבה סימני שאלה האם עדיין יש לו את זה? יש את הירידה של לאב ובוש שאיך שלא תהפוך את זה לא פרחו לידו – האם גם דיוויס במסלול הזה? הפציעות של בראדלי חוסר היציבות בקליעה של גרין.
הולך להיות מעניין
אני אצטט מהתגובה שכתבתי מקודם:
.
דייויס. צריך להבהיר. ישנם 2 סוגים עיקריים של פציעות שבגללן שחקנים מחמיצים משחקים ב-NBA. כאלו שהן תולדה של קונדישנינג רעוע. ופציעות אקוטיות לרקמות חיבור של הגפיים התחתונות (ACL, MCL, גיד אכילס, לדוגמה).
השנתיים הראשונות של דייויס בליגה אופיינו בלא מעט פציעות מהסוג הראשון, כאשר פעם אחר פעם הוא סובל מבעיות גב.
אבל הוא לא סבל פציעה אקוטית בקריירה. כזו שהופכת אותו לבאמת "שחקן פציע".
מה שהשלוש השנים האחרונות מלמדות זה שהקונדישנינג שלו השתפר פלאים, והוא כבר לא נפצע כמה פעמים בכל עונה.
יותר מכך, כאשר הוא כבר סובל מפציעה מזדמנת (כל שחקן בליגה מסובב את הקרסול מפעם לפעם), זמני ההחלמה שלו התקצרו משמעותית.
כך שכן, בהחלט יש מה ללמוד מנתון הפציעות של ה-3 השנים האחרונות. הרבה יותר מהסתכלות על הקריירה כממוצע.
אני אצטט מהתגובה שכתבתי מקודם:
.
למה גיא למה? ככה לגמור לשחקן את הקריירה?
אין לי כוח לצטט. תראה מה קרה הלילה בפוסט של הבייסבול…
(נגמרה המחסנית. זהו)
אני נותן לו עשרה משחקים…
לגמרי חארם על דיוויס. בשנת חוזה ככה לגדוע לבנאדם את הקריירה?
אוקי תודה על ההסבר
תודה רבה גיא, תמיד כיף ללמוד מהדיונים שלך. (לצערי אני לא יכול להתחייב על ה'להחכים מהדיונים שלך'…)
אחלה פוסט גיא
פוסט חביב מאד אבל מפספס את המטרה
חצי מהעם לא מעניין אותו עובדות. היית צריך להתמקד בדברים אחרים –
אמונה – לברון הוא השחקן הטוב בעולם. יש שמועות שכל מי שהגיע ללייקרס חתם על מסמך שלברון הוא ה GOAT.
מסורת – מקומם הטבעי של הלייקרס הוא בטופ. כך היה וכך יהיה. כל וויכוח בנושא עקר, במיוחד אם מנסים להכניס את מילווקי למשוואה.
תקשורת עויינת – רק תפתח את הארכיונים של ה ל.ל.ל ותראה אלפי דוגמאות המנסות להקטין את ההישגים של לברון ואת פועלו.
קדושה – לוס אנג'לס היא עיר המלאכים. מה יותר מסמן קדושה משני כרובים המובילים את הקבוצה ?
מערכת משפט מגוייסת לטובת הסמול (קליפרס) – מי שלא ראה שסאגת דיוויס בעונה שעברה הייתה בשביל להחליש את הלייקרס ולחזק את הקליפרס הינו עיוור. אפשר להזכיר שלא הירשו לכריס פול לעבור ללייקרס…. ויש עוד הרבה דוגמאות
בקיצור, אם היית הולך בכיוון הזה לפחות 54 תגובות מתוך 120 היו תומכות בך בלי להניד עפעף.
מ.ש.ל
🙂
😂😂😂😂😂😂😂😂
התגובה של השנה! (וזו רק התחילה. שאפו)
בראבו
מעולה.
בואו נוכיח שברץ' צודק ונתמוך בו.
שנונצי'ק! (לא ממש, האמת. אתה יכול יותר).
הבאקלאש היה צפוי. שרק לא ייגעו לנו בלברון הייטריזם. תנו לנו להפליץ בצוותא ולהתחמם זה מנפיחתו של זה, כמימים ימימה. מה שעשית נקרא השלכה: לקחת את מה שהוא נכון אבל לא מחמיא, ורובץ עליך או על הצד שלך – ולהפיל אותו על הצד השני. התגוננות קלאסית.
קרא שוב: מי מתעלם מעובדות? מי מתעלם מהנתונים של AD, ושל לברון? נכון. "גיא, אתה שקוע מדי בסטטיסטיקה". למה? כי איך אפשר להתגונן מפני עובדות. זה מה שמבאס בהן – הן עובדות, שאפילו שמעון באלף פוסטים לא יכול לשנות. ומי אחראי לערימות הטינופת? נכון. לכן יש עכשיו רכבת אווירית של הגנה על המטנפים, "אה, זה כלום, זה שטויות, אתם עושים מזה 'ארכיונים'", וכו', גיחי גיחי. אללי! מישהו מנפץ את בועת הדאחקות שלכם! תנו לנפוח בשקט, מה ביקשנו! זה קו-הגנה לא להיט, שבא להכשיר מחדש את השרץ, ולחפות על רפש, בתכלס. ומי בכלל טוען, "כל ויכוח בנושא הזה עקר"? נכון – כל המקובעים, מתעבי העובדות, שעבורם יש שינאה, אמונה יוקדת בשינאה, וכלום לא משנה חוץ מזה. האמת, טכניקה הכי ביבי נתניהו שיש – להמציא טענות חסרות שחר, "הפרקליטות רודפת אותי" – כדי להתגונן מהמובן מאליו, ומהחולשה שכולם רואים: "אני רקוב". אז כן – אתה יכול יותר.
אויש נו אתך
זה היה בהומור עם חיוך על הפנים תוך כדי כתיבה.
אפילו אשתי לא לוקחת אותי ברצינות אז אתה ??
אציין פה שלדעתי לברון אחד השחקנים הגדולים היסטורית. האליפות שלו בקליבלנד היא על הכתפיים שלו בלבד.
אני גם חושב שלליחקרס, אם הכל יתחבר יש סיכוי בגמר מול פילי.
טייק איט איזי. זה רק משחק
🙂
טוב טוב, צודק 🙂 גם אני מגזים לפעמים. או פעם בשעה
:-))))))
תודה גיא
ניתוח מאד איכותי
הולך איתך לגבי העמדות
מעריך שקארוסו יהיה יותר משמעותי השנה ורונדו פחות.
מדובר באחת הקבוצות הטובות שהתגבשו לאחרונה, שניים לגולדן עם דוראנט, עדיפים על קבוצות קודמות של לברון
תודה רבה גיא. פוסט חשוב מאוד ובמקום. אי ההסכמה היחידה שלי היא ששמת את לברון שני ואת דיוויס ראשון, למרות שזה הפוך. קבוצה שיכולה להיות ממש טובה.
מה שכן (וגם לא כ"כ התייחסת אליו בפוסט) – אני מאוד לא מחזיק מקוזמה. לא רק הקליעה, שהייתה סבירה רק בשנה שעברה מאז שהתחיל לשחק במכללות, אלא גם הגנה יחסית בינונית ומעט תרומה בריבאונד/ניהול משחק. חוסר היעילות הכללי הזה לא מספיק טוב בשביל מספר 3 באלופה לדעתי, אבל אשמח לאכול את הכובע כאן. יכול להיות שליד לברון ודיוויס יהיה לו קל בהרבה בשני צדדי המגרש.
לגבי מצ'אפ עם הקליפרס, כרגע הלייקרס עדיפים בהרבה בקו הקדמי עם מגי/הווארד(שיתן עונה טובה לדעתי) וכמובן דייויס וגם קוזמה.
לקליפרס יש את הראל וזובאז וגרין.
מובילי כדור, יתרון ללייקרס, אין צורך לפרט. עומק ונסיון יתרון ללייקרס. איזון בקבוצה, גם לייקרס. לקליפרס יש יתרון באימון וניהול לפחות על הנייר
תודה גיא.
לדעתי נופתע לטובה מדניאלס, שיקבל הרבה מבטים פנויים, ולרעה מקוזמה – שפתאום יצטרך להתמודד עם זה שיש ממנו ציפיות.
תודה גיא על עבודת הענק שעשית (ועושה בד"כ). האשך הוא בוחן כליות ולב, לא מסתכל על המשחק ועל הכדור שנכנס לסל אלא רואה את המשחק כמו שהוא צריך להיות באידאל, ורואה בעיני דימיונו דינמיקות חברתיות. אבל צריך לציין שהפעם בחרת כמעט רק את האספקטים החיוביים של העונה הקרובה לליקרס. הרי כל צלפי השלשות המהוללים לא ישחקו כולם ביחד (ובכלל לא ישחקו הרבה). אני בצד שלך אבל חושב שזה לא יהיה כל כך ורוד, האם רונדו ישאר ממושמע? מה יקרה כשהעייפות תיכנס למשחק, ובעיקר אחרי פציעה אחת משמעותית שאחריה הלייקרס תתחיל לקרטע ועלולה לטרוף את כל הקלפים? אישית, אם יוסטון לא לוקחת אז אני בעד הלייקרס השנה אבל הסיכוי? כנראה שהוא קרוב למה שטרכטמן אמר . . .
את כל הסיבות ש-"לא", כבר כתבו לפניי. בהרחבה. מספר פעמים.
אני בחרתי להתעמק בסיבות ש-"כן".
בכוונה לא נכנסתי לתחזית פסימית/אופטימית/ראלית, וזה היות והפוסט אכן מתעמק בצד של הווישפול ת'ינקינג (אבל לא כמו זה של הסאנס. ווישפול ת'ינקינג ראלי…)
.
מה הסיכוי?
נגיד את זה ככה –
לדעתי, לשדה יש סיכוי גבוה יותר.
אבל ללייקרס יש את הסיכוי הגובה ביותר מבין כל המתמודדות.
כן, הבנתי, הרגשת צורך לאזן את האווירה לכיוון "הנכון".
לדעתי הסיכוי של הלייקרס והקליפרס די שווה ויוכרע רק על בריאות. החיסרון של קוואי וג'ורג' הוא שהם דומים מדי ולשניהם אין יכולת פליימייקינג אמיתית. גם יוסטון בערך באותו מקום.
גיא תודה, הכתיבה שלך תמיד מקצועית ולעניין.
אבל.. לדעתי זה הולך להתרסק ולבניה מחדש באזור חופשת האולסטאר
גיא עכשיו קראתי את האנטי ניחוסונים שלך 😂😂😂😂 אחד החזקים.
יש שם אנשים שנמצאים על קרטוני החלב דדי ממזר ודה שוט פניקס אפל תחזירם למחוז חפצם.
לייקרס בלי דדי וממזר זה קשה במיוחד העונה. לברון ודיוויס זה בקטנה הם הדואו האמיתי.
מי יעביר לי את הלילות הקרים עם ציטה עם סטפבק ללא דה שוט? בזמן שהאשך וחבורת הללל שלו מחכים לעלות את ראס א השטן על המזבח?
מי יתלהב איתי מהסטפבק על רגל אחת של הארדן?
אני בשלי: לברון בירידה והגבה היא לא ווינרית.
תודה גיא על טור הגיוני מאד, אבל שיסתבר גם שגוי מאד.
אז שהגבה תיתן 50 נק' (היא הרי לא בירידה) ולברון יסיים עם 10 הנק' המכריעות ובלוק מטורף במהלך האחרון (אמנם הוא בירידה אבל כן וווינר)
פוסט מצוין שמעלה הרבה נקודות חשובות.
אין אחד שלא מבין שאם הלייקרס מתחברים יש להם פוטנציאל טוב לאליפות, ולכאורה יש להם את הכלים לזה, אבל הסיכוי לזה, לפחות לדעתי, נמוך משמעותית מהסיכויים של רוב הקונטנדריות האחרות – קליפרס, יוסטון, גולדן סטייט, פילי, מילווקי, דנבר.
התלות של הלייקרס בלברון או דיוויס גדולה מדי, וסביר שאחד מהם לא יעמוד בזה, מה שיגמור את העונה שלהם.
בקיצור, אסור לשכוח את הפוטנציאל של הלייקרס, אבל כנראה שיהיה מסוכן מדי לשים עליהם את הכסף
החשיבות של הלייקרס היא בעניין שהיא החזירה לליגה. בלעדי לייקרס העונה – או לייקרס צולעת בזנב – העונה הזאת היתה מרדימה את רוב האוהדים, והיינו צריכים להתחיל לסמוך כאן על אוהדי פוטבול, בייסבול, גולף, וא"ק.
ממש לא נכון, עיקר הסיפור זה לברון. תבחר קבוצה אקראית מהליגה ותראה שלפריוויו שלה באמצע הקיץ יש עשרות תגובות
אחרי שרבי יוחנן נפטר הביאו לריש לקיש חברותא שעל כל דבר שהיה אומר החברותא היה מביא 20 סיבות למה הוא צודק וריש לקיש היה מתעצבן ומתגעגע לרבי יוחנן שהיה מביא 20 סיבות למה הוא טועה.
זה כל כך יפה שבאתר אחד יש כל כך הרבה דעות וכל אחד מביא סימוכין וטיעונים לדעותיו ולא מתביישים לכתוב פוסט על כך.
.
דעתי הולכת לכיוון אלה המצדדים בכשלון הלייקרס, אך אהנה מאוד להיווכח בטעותי.
.
תודה גיא. פוסט חשוב מאוד
אם אני זוכר זה הפוך: מי שמת היה ריש לקיש (אם אני זוכר הוא מת מצער כי ר' יוחנן הזכיר לו שהוא היה שודד פעם)
אני מודה שבענייני תלמוד ואינטריגות של רבנים אני לחלוטין "ביטוי תלמודי שמגובה בסיפור עם מוסר השכל שאומר שאני קלולס".
אבל תמיד כיף לנסות לנחש מי בסיפור הוא שם קצרני ומי הוא מילה יידישית נפוצה למחצה, ואז לגגל ולראות שטעיתי לחלוטין.
וגם הסיפורים בדרך כלל מעניינים.
צודק.
גיא תודה רבה .עקב עומס טרם קראתי את התגובות אך ברצוני להתייחס לשני הסעיפים הראשונים
1.דיוויס פצוע או לא הוא ברוב השנים לא הצליח לשים את ניו אורלינס בפליאוף .
וזאת בניגוד לצמד המושווה יאניס והארדן
2. לברון נפצע בשנה האחרונה ואיבד כמות נכבדת של משחקים שלמעשה עשו את ההבדל מלהכניס את ל.א לפליאוף .
גם הפעם זה בהחלט יכול לקרות .
בנוסף לכל שחקן יש פחת אפילו ללברון .ובעולם החשבונאי יש מה שנקרא פחת מואץ לתחושתי זה מה שיקרה ללברון שכן הוא כבר יותר קרוב לעשור הרביעי מאשר לשלישי והוא כבר הוכיח ירידה גופנית ולו ברמת הפציעות (שלא לדבר על הגנה ).
לסיכום שלי כל עוד השניים הללו בריאים ומשחקים באותה היכולת של שנים אחרונות הם בהחלט מועמדים לאליפות ( לא מעומדים בלעדיים ורחוקים מלהיות הפייבורטים אך כן מועמדים לגיטימים ).
אבל ההנחה הזו לא מובנת מאליה ואם אחד מהם נפצע ל.א יצאו מהמשחק ולכן בניגוד לפול גורג וקוואי מעבר לכביש שאין סיבה להניח שהם יפצעו (למרות שזה ספורט ובספורט כמו שבספורט ….).
הרי שכאן זה פחות יפתיע ( אם היית רוצה לעשות אצל חברות הביטוח ביטוח פציעות אני מניח שהתשלום על לברון את דיוויס היה גבוה בהרבה מפול /קוואי ) .
לא מבין מה יש לקחת ברצינות ניחושים של האשך. הוא טועה סידרתי ואחד המוחות החלולים בספירת האינטרנט. זאת בניגוד לטעמו המוסיקלי הכה איכותי וחוש ההומור האילעי שלו.
מעולה!
דע לך שאחרי מנחם אתה הכותב שאני הכי אוהב לקרוא (בכתבות ובתגובות).
תודה
פוסט יפה ומשכנע. הוא כל כך טוב עד שאני מתחיל להאמין לו.
אני רק יודע שאם הכל יהיה בסדר, אז הלייקרס לוקחים, אבל אם בורג אחד יהיה משוחרר שם, אז הנפילה תהיה מרהיבה אולי הרחק מעבר לפליאוף.
ויש שם כל כך הרבה (ברוך השם) ברגים משוחררים, עד שג'באל מקגי הוא הבחור הכי רציני שם.